מאחורי הכותרות - פיתוח ותיירות באילת

כאן יסופר על הנעשה מאחורי הקלעים של פיתוח התיירות באילת
מנקודת מבטה של דקלה מור, מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ (חפח"א).
מסיפורים אלו ניתן ללמוד עובדות מעניינות על תשתיות התיירות באילת וגם - בין היתר - כיצד עובדות חלק מהחשובות שבמערכות הציבוריות במדינה וכיצד מיושמות (או לא...) החלטות.

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

אטרקציות ובילויים באילת (או - האם "אילת משעממת"?)

האם באמת "אילת משעממת"? באפריל 2009, טלטל שר התיירות שהיה אז חדש, מר סטס מיסז'ניקוב, את כל ענף התיירות באילת בהכרזתו כי

"אילת משעממת".

החלטנו בחברה לפיתוח חוף אילת להרים את הכפפה שנזרקה לחלל האויר, ולנסות להתבונן על עצמנו מנקודת מבטו של מבקר בעיר. בגדול, הטענה היא שמי שמבקר באילת ממצה אותה במהרה, שכן אילת לא מתחדשת. לפיכך, ביוני 2009 ליקטנו נתוני אטרקציות קיימות המצויים בלשכת התיירות באילת (ובמאמר מוסגר - תמיד תהיה קיימת השאלה מהי אטרקציה? האם כל כלי שיט הוא אטרקציה? ממש לא, האם כל מסעדה היא אטרקציה? כמובן שלא), ופרקנו אותן לסוגיהן השונים.

אני רוצה לשתף אתכם בממצאינו:

באילת ובסביבתה, נכון לעכשיו (פברואר 2010) יש כ- 35 סוגים שונים של אטרקציות, שבכל קטגוריה ישנן כמה וכמה מפעילים כך שהמספר הכולל גדול בהרבה. הרשימה המלאה במצגת המופיעה באתר שלנו (לחץ על הקישור).

בין סוגי האטרקציות הקיימות אנו מונים:

שייט חוויתי (כולל יאכטות), ספורט ימי, מוזיאון וגלריית אמנות "אילת עירי", פארק הצפרות, עיר המלכים, אייס ספייס (בר עשוי כולו מקרח), באולינג, איימקס, מופע Wow, "מה למעלה" - טלסקופ נייד לצפיה בכוכבים, סלינג שוט - מתקן באנג'י כדורי, נייטמר - אטרקציית אימה, מגרש בייסבול (פעיל בימי ו' בצהרים באזור הלגונה המזרחית), קייאקים שקופים, המצפה התת ימי, ריף הדולפינים, סתלבט על המים (בתוך ריף הדולפינים), מטווח ים סוף, מאהל השייח' יוסוף - אירוח בדואי, שמורת האלמוגים, פארק תמנע, חי בר (קיבוץ יטבתה), סיורים בקיבוץ ובמחלבה (קיבוץ יטבתה), סיורים בקיבוץ וסיורים חקלאיים (קיבוץ אילות), פיינטבול אילת - משחק לוחמה בכדורי צבע (אזור התעשיה שחורת), פארק יעלים (קיבוץ יטבתה), מסלולי טבע להולכי רגל ולרוכבי אופניים, מפרץ הפיראטים (שעשועי ילדים, מלון קלב הוטל), 11 מועדוני צלילה ו- 17 אתרי צלילה, חמאם וטיפולי ספא, סנפלינג, טיולי טרקטורונים, טיולי שטח בנהיגה עצמית במיני ג'יפ, טיולי ג'יפים מודרכים, פארק הצפרות (סיורי צפרות יום/לילה), מרכבות שלמה - טיולי חמורים, חוות הגמלים, חוות החיות בקיבוץ אילות - סוסים, פינת ליטוף.

אז למה נדמה למישהו שמשעמם באילת?

אולי אנחנו לא יודעים לשווק את האטרקציות שלנו?


קטונתי מלהכנס למלחמות השווק בין האטרקציות השונות ובין הגופים השונים בעיר המשווקים אטרקציות, אני רק יכולה להצטער על כך שכולנו מפסידים מכך שהתיירים שלנו לא יודעים כמה לא משעמם אצלנו.


אבל, תמיד צריך להתחדש ולהוסיף. וכאן עשינו עבודה קטנה ובחנו רעיונות ועקרונות לאטרקציות החסרות באילת:

פארק מים (כן, כן... ים ובריכה זה לא מספיק)

אטרקציות ממוזגות/מוצללות לשהייה של מספר שעות לפחות

פיתוח מתחמי בילוי שלמים (להבדיל מבילוי נקודתי)

פיתוח מתחמי בילוי לפעוטות

הקצאת אזורים למסיבות ליליות, בריחוק מבתי מלון


איתרנו בחוף הצפוני שטחים "פנויים" לאטרקציות בסדר גודל של 441 דונם (!):

ממערב למרינה - 13 דונם, ייעוד נוכחי "תכנון עתידי"

בפארק אופירה - 20 דונם, ייעוד נוכחי: שטח ציבורי פתוח

באזור המזרחי פנויים 401 דונם שטרם שווקו, ועומדים שנים ללא ניצול כלשהו

בככר הדרומית (בין מלון הסלע האדום למלון מרידיאן) מחכים לנו 7 דונם.

אני מקווה ששמתם לב שאת המילה "פנויים" שמתי במרכאות, וזאת למה? כי לכל אחד מהשטחים שאותרו יש את החסם שלו, שאינו מאפשר להקים בו אטרקציות. אז בחנו את החסמים והצענו את הפתרונות:

לאזור ממערב למרינה - 13 הדונם הקיימים במקום לא ניתנים לניצול עקב התנגדות הועדה המחוזית, בטענה שאין לקבוע עובדה תכנונית מוגמרת בשלב זה כל עוד לא תוכנן סופית הקשר בין העיר לאזור התיירות, לכשיתפנה שדה התעופה. בעיקרון - צודקים. אלא מה? זה יקח עוד שנים רבות. הפתרון שהצענו - לאשר הפעלת אטרקציות זמניות ע"י גורם ציבורי - חפח"א. באופן זה לא יינתנו זכויות ליזמים פרטיים, ויהיה קל יותר לפנות את השטח לכשיזדקקו לו לשם פיתוח ציבורי (אתם זוכרים - כשיועתק שדה התעופה).

לאזור פארק אופירה ולאזור הככר הדרומית - על 27 הדונם הקיימים בשניהם בייעוד שצ"פ לא ניתן להקים אטרקציות פרטיות. צודק בהחלט. הפתרון - לתקצב הקמת אטרקציות לשימוש ציבורי, באופן זה ניתן יהיה לנצל את השטח לפיתוח מתחם משחקים ובילוי לכל המשפחה, כפי שאנחנו מראים במצגת באתר שלנו.

באזור המזרחי - מתוך 441 דונם, כמחצית מהשטח (191 דונם) מיועדים לשיווק, והיתר - שטחים ציבוריים שיפותחו בהתאם לקצב השיווק. השטחים עומדים ריקים מאז שנת 1995. כלומר - כ- 15 שנים... שני פתרונות הצענו: להפעיל אטרקציות זמניות באמצעות גורם ציבורי - חפח"א, ולשנות ייעודי קרקע באופן שיתאימו להקמת אטרקציה פרטית (למשל - המגרש שבין הלגונה המזרחית ללגונה האמצעית, 51 דונם).

לשם שלמות המידע, קיימים 679 דונם המצויים בזמינות עתידית להקמת אטרקציות, מחוץ לאזור החוף הצפוני:

מגרש 18 - בכניסה לעיר, 250 דונם המתוכננים ע"י העירייה להקמת קרית ספורט (כמה זמן?)

בצפון אילת (תכנית 236/02/2 ו- 242/03/2 - 302 דונם המצויים בתכנון ע"י מינהל מקרקעי ישראל (כמה זמן?)

בנחל שלמה - חוף דרומי (תכנית 108/101/02/2) - 127 דונם המצויים בתכנון ע"י מינהל מקרקעי ישראל (שוב - כמה זמן?)

במצגת שבאתר שלנו תוכלו לראות תמונות שאספנו ממקומות שונים בעולם, להדגמת הפוטנציאל של אטרקציות מסחריות ו/או ציבוריות, שהרי לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, רק להביא אותו אלינו לאילת: פארק שעשועי מים מוצל או מקורה, פארק אקסטרים, מתקני ספורט אתגרי, מוזיאון חוויתי בקרבת המים, טיילת סביב המרינה עם מסלול הפעלה ליניארי לילדים, המשלבת בתי קפה וקיוסקים, מופעי מים ולייזר בלגונה המזרחית או בשטחים הציבוריים הפתוחים (שצ"פים), סקי מים בכבלים בלגונה המזרחית, או ספורט ימי מתון לילדים ופעוטות.

כמו כן הצענו הקמת מתחמים משולבים לאטרקציות ציבוריות ומסחריות: מתחם פארק אופירה - מרכז אמנים (דוגמת "חוצות היוצר" בירושלים), מיניגולף (מסחרי בתשלום), הקמת מתקני שעשועים ייחודיים וגדולים, הקמת אזורי הפעלות בנושא מדע ומים, עידוד מפעלים מקומיים להפעלת סיורים תיירותיים (לדוגמה: מקורות, חברת המלח, חברת האצות), יצירת "שאטל" תיירותי באזור התיירות עם קישור לאתרים עירוניים, יצירת מסלול סיור עירוני, גיוס תושבים מתנדבים להדרכות סיורים תוך הצגת תמונות של "לפני" מול הקיים כיום + סיפורי פולקלור מקומי, מיסוד שת"פ אזורי - סיורים בקיבוצים סמוכים ובמפעליהם (חלק קיים כיום באופן לא מספיק ממוסד), הקמת מרכז לאמנות אתנית (אילת = "קיבוץ גלויות" בזעיר אנפין), הקצאת אזורים לארועים המוניים בריחוק מבתי המלון, יצירת מסלול סיור היסטורי/ארכיאולוגי, מיסוד מסלולי ספורט רגלי + מתקני ספורט ציבוריים בשצ"פים באזור התיירות, מיסוד אטרקציות תרבותיות: תכנון פסטיבלים שנתיים נושאיים לאורך כל חודשי השנה, הקצאת אזור לאטרקציות עתירות רעש (למשל: קרטינג), עידוד תערוכות חוץ וארועים חד פעמיים, מיתוג נושאי של אטרקציות קיימות (למשל: "תיירות אקולוגית"). הגדרת שטחים לבניה מונומנטאלית (דוגמת בית האופרה בסידני, או מוזיאון גוגנהיים בבילבאו), ואיך אפשר שלא להזכיר - ק ז י נ ו... כמו שאתם רואים - הרשימה ארוכה והיד נטויה.

חלק מהנושאים הוצעו לעיריית אילת ע"י ועדת איגרא, שבראשה עמד האדריכל יואב איגרא, מבעלי מלון הרודס באילת, אשר פעלה מכח מינוי של ראש העירייה לפני כשנה, ושהיה לי הכבוד להימנות על חבריה.

למען שלמות המידע אזכיר כי ישנן באילת אטרקציות שנמצאות בשלבים שונים של תכנון/ביצוע:

שונית מלאכותית - מטופל כיום ע"י החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) בשיתוף רשות הטבע והגנים (רט"ג), ועל כך נרחיב בפעם אחרת.

הקצאת שטח ללונה פארק - מטופל ע"י העירייה ומינהל מקרקעי ישראל, וגם על כך נרחיב בפעם אחרת.

מסלולי אופניים - לאחרונה נחנך ע"י העירייה מסלול המקשר בין אזור הלגונה המזרחית לכביש הערבה, למיטב ידיעתי לפרוייקט שלבים נוספים שטרם בוצעו.

פסטיבלים מסורתיים קיימים: ג'אז, קלאסי, קאמרי.

 
לסיכום - לא ממש משעמם אצלנו, אנחנו פשוט לא יודעים להתאחד ולשווק את עצמנו כמו שצריך.

ויחד עם זאת - עוד המלאכה רבה והרעיונות רבים.


הכל עניין של סדר העדיפות התקציבי הציבורי.


אני מזמינה אתכם להגיב בכפתור התגובות למטה, ולהשמיע את דעתכם.
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה