באזור החוף הדרומי שלנו באילת ישנו שטח בגודל של כ- 10 דונם, פנינה של ממש, אשר שייך לחברה ממשלתית בשם "מזח תיירות אילת בע"מ", או בקיצור - "חברת המזח". חברה זו מנוהלת ע"י חפח"א והיא בבעלות משותפת (ובעייתית - הסבר בהמשך) של חפח"א יחד עם עיריית אילת ומינהל מקרקעי ישראל.
בשטח זה קיימת מעגנה קטנה (מרינה) ופועלים בו מספר עסקים וותיקים וידועים, ביניהם מסעדת המפלט האחרון, חוף הוילג' ומועדון הצלילה מרינה דייברס.
יש אילתים הקוראים למקום "תור ים", ואני מזכירה שם זה רק כדי להזכיר לכולם שחברת תור ים התאהבה במקום עד כדי כך, שפעלה בו ללא חוזה שכירות, על מזחים שכבר פורקו עקב ליקויי בטיחות חמורים, ולקח לנו כ- 10 שנים לפנותה מהמקום.
יש סיבה טובה להתאהב...
יש בהחלט סיבה טובה להתאהב במקום. זהו מקום מיוחד שאין כמוהו בעיר, ואם עדיין לא הייתם שם אני ממליצה בפניכם לעשות זאת. המבנה הקיים מצוי קרוב מאד לקו המים (קסום אך בעייתי), והאוירה במקום מיוחדת מאד.
ומדוע הבעלות המשותפת היא בעייתית? השורה התחתונה מדברת בעד עצמה: מאז הוקמו המעגנה והמבנה, בשנת 1966, חלפו לפי חשבוני כ- 44 שנים. לא הגיע הזמן לשדרג את המקום? הגיע מזמן. יש בעיה כספית? ערכנו דוח כלכלי. אין בעיה ממשית לגייס מימון. לקריאה נוספת...
בשטח זה קיימת מעגנה קטנה (מרינה) ופועלים בו מספר עסקים וותיקים וידועים, ביניהם מסעדת המפלט האחרון, חוף הוילג' ומועדון הצלילה מרינה דייברס.
יש אילתים הקוראים למקום "תור ים", ואני מזכירה שם זה רק כדי להזכיר לכולם שחברת תור ים התאהבה במקום עד כדי כך, שפעלה בו ללא חוזה שכירות, על מזחים שכבר פורקו עקב ליקויי בטיחות חמורים, ולקח לנו כ- 10 שנים לפנותה מהמקום.
יש סיבה טובה להתאהב...
יש בהחלט סיבה טובה להתאהב במקום. זהו מקום מיוחד שאין כמוהו בעיר, ואם עדיין לא הייתם שם אני ממליצה בפניכם לעשות זאת. המבנה הקיים מצוי קרוב מאד לקו המים (קסום אך בעייתי), והאוירה במקום מיוחדת מאד.
ומדוע הבעלות המשותפת היא בעייתית? השורה התחתונה מדברת בעד עצמה: מאז הוקמו המעגנה והמבנה, בשנת 1966, חלפו לפי חשבוני כ- 44 שנים. לא הגיע הזמן לשדרג את המקום? הגיע מזמן. יש בעיה כספית? ערכנו דוח כלכלי. אין בעיה ממשית לגייס מימון. לקריאה נוספת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה