איפה לעזאזל חונים כאן? (או: האם יש מספיק מקומות חניה באזור התיירות שלנו באילת?)

בשבוע החג וחול המועד פסח שהסתיימו ממש עכשיו, שוב נתקלנו בפקקים ובבעיות חניה באזורי התיירות. בכל חג וחג אנו שבים ושואלים את עצמנו - האם יש מספיק מקומות חניה באזור התיירות בחוף הצפוני?

את התשובה לשאלה אפשר לחפש בשני מישורים:

המישור הפורמלי - האם מספר מקומות החניה הציבוריים עומד בתקן, והמישור הלא פורמלי - האם בפועל אנחנו מוצאים היכן לחנות?

כדי לתת מענה במישור הפורמלי, כלומר - האם מספר מקומות החניה באזור התיירות בחוף הצפוני עומד בתקן החניה, ערכה החברה לפיתוח חוף אילת בשנת 2006 סקר חניה מקיף בשני אזורים, המסומנים על גבי התצלום הבא:

והנה גבולות אזורי הסקר בהגדלה, ויותר מדוייק:

אזור מס' 1 - בית הגשר, סובב פארק אופירה וסביבתם:

אזור מס' 2 - רצועת החוף והמלונות ממזרח לגשר קול ועד הדופן המערבית של מלון דן:

ומה מצאנו בסקר?

באזור מס' 1 - תקן החניה דורש שיהיו 569 מקומות חניה ציבוריים (לפי ייעודי השטחים: חוף ים - 9,000 מ"ר, שוק רוכלים - 778 מ"ר, מסחר בפארק אופירה - 2,190 מ"ר, ולכל ייעוד יש תקן חניה משלו).

בפועל - קיימים רק 483 מקומות חניה, ועקב הקמת שוק הרוכלים ע"י העירייה על מגרש 40 ב' בוטלו עוד 64 מקומות.

כלומר -  כיום קיימים בפועל רק 419 מקומות חניה ציבוריים וחסרים 150 (!)

מה עושים?

ביצענו בדיקה ראשונית של יתכנות תכנונית לתוספת מקומות חניה בשטחים הקיימים, ובדיקתנו מראה כי ניתן להוסיף 157 מקומות חניה (כלומר - שנהיה בעודף של 7 מקומות בהתייחס למספר הנדרש בתקן החניה).

למרות שדוח זה הועבר על ידינו לעיריית אילת לפני קצת יותר מ- 3 שנים, לא ידוע לנו על פעולות תכנוניות כלשהו שננקטו או הוזמנו ע"י העירייה כדי להוסיף מקומות חניה באזור זה.

כלומר - כיום יש מחסור חמור במקומות חניה ציבוריים באזור מס' 1 (בית הגשר, סובב פארק אופירה, שוק הרוכלים, הטיילת, חוף הים).

לעומת זאת, באזור מס' 2 - תקן החניה דורש שיהיו 522 מקומות חניה ציבוריים (לפי ייעודי השטחים: חוף ים 10,000 מ"ר ומועדון השיט 1,000 מ"ר). בפועל קיימים 718 מקומות חניה ציבוריים, כלומר קיים עודף של 196 מקומות. אציין שבספירה זו לא נכללו מקומות החניה על חוף הים בסמוך למועדון השיט שכן אין להם כל מעמד חוקי.

תשאלו - איך זה שאין לנו היכן לחנות בחגים כשאנחנו מגיעים לאזור מס' 2, ליד מלונות ישרוטל למשל?

שני דברים קורים:

דבר ראשון - כל עם ישראל מגיע עם מכוניותיו לאילת. אורחי המלונות וגם עובדי המלונות תופסים את כל מקומות החניה הציבוריים, שכן החניה הפרטית שבתחום בתי המלון עצמם תפוסה לחלוטין (וחניה זו הוקמה הוקמה, במקרה הטוב, על פי גודל החניה הנדרש בתקן החניה העירוני).

כאן אנו רואים שתקן החניה הפורמלי אינו מתאים לצורכי החניה בתקופות שיא בתיירות. האם יש לשנות את תקן החניה ולהתאימו לצרכים בתקופות שיא? שאלה שאני משאירה פתוחה בשלב זה.

דבר שני - אנחנו האילתים קצת מפונקים, בואו נודה: אנחנו רוצים לחנות הכי קרוב ליעד. אני רוצה לספר לכם שמגרש החניה שנמצא מצפון למלון המלך שלמה היה כמעט ריק רוב ימות החג, מנסיון אישי. מי שהיה מוכן להשלים עם הליכה רגלית של 50-100 מ' (ממש לא נורא, נכון?) לא נתקל בבעיית חניה.

אני מקווה שהצלחתי להבהיר כמה עובדות על החניה באזור התיירות.

ואסיים בשאלה:

מדוע צריכים תיירי סוף השבוע באילת לדאוג לתשלום עבור החניה או לשלם קנסות? בתל-אביב, שהיא עיר תיירות לא פחות גדולה מאילת, לא צריך לשלם עבור חניה בסופי שבוע... האם ההכנסה העירונית מקנסות החניה בסופי שבוע מתאזנת עם האינטרס העירוני לקדם בברכה את תיירות הפנים?

להשתמע בשבוע הבא - ואתם מוזמנים להגיב בתיבת התגובות למטה.